לא עוד ידועים: חלוקת רכוש לאחר פרידה בין ידועים בציבור

במקרה שזוג ידועים בציבור מחליט להיפרד לא מתבצעת חלוקה אוטומאטית של הרכוש המשותף. יש מספר הליכים וכללים ייחודיים למצב זה.

כאשר בני זוג אינם נשואים, אלא נמצאים בסטטוס של ידועים בציבור המתגוררים יחדיו ומנהלים משק בית משותף, לא מתבצעת ביניהם חלוקה של הרכוש המשותף באופן אוטומטי על פי החוק.
על הצד שדורש חלוקה של רכוש משותף להוכיח לבית המשפט כי הצדדים התכוונו להתחלק ברכוש זה עם זה במהלך הקשר ביניהם ואילו על הצד המשיב להוכיח שלא הייתה כוונה שכזו.

כיצד טוענים לרכוש שיתופי?

יש להבדיל בין מקרים בהם הבחירה בחיים כידועים בציבור נעשתה מתוך שיקולים אידאולוגיים לבין מקרים בהם הדבר נעשה מכיוון שלא היה דרך לממש את הזוגיות בצורה אחרת עקב מגבלה בדין האישי.
לדוגמה: כאשר שני בני דתות שונות מבקשים להתחתן מבלי שאחד מהם יצטרך להמיר את דתו או כאשר כהן מעוניין להתחתן עם גרושה.

מגבלות עקב הדין האישי בעניין ידועים בציבור

כאשר מדובר על מגבלות עקב הדין האישי, הרי שבמקרים רבים רואים בתי המשפט את הידועים בציבור ככאלו שחלה עליהם חזקת השיתוף שחלה על זוגות נשואים שהתחתנו לפני ה- 1.1.74.
חזקה זו אומרת כי רכוש משותף שנצבר במהלך הקשר המשותף יתחלק שווה בשווה בין בני הזוג באופן מיידי.

נטל ההוכחה במקרים אידאולוגיים

נטל ההוכחה במקרים אידאולוגיים הוא כבד יותר מכיוון שהעובדה שבני הזוג החליטו שלא למסד את הקשר ביניהם דרך מוסד הנישואים
יכולה להעיד על כך שכל אחד מהם רצה לשמור על מרחב פרטי משלו הן מבחינה רגשית והן מבחינה רכוש.

לכן, על מנת לטעון לרכוש שיתופי לא מספיק להוכיח כי בני הזוג חיו חיי שיתוף בהם צברו רכוש ונכסים משותפים תוך כדי מאמץ משותף וניהול חיי משפחה תקינים.
לדוגמה – אחד מבני הזוג הוא המפרנס העיקרי בעוד השני דואג לטיפול במשק הבית.
יש להביא ראיות נוספות לשם כך על מנת שבית המשפט לא יכפה חלוקת רכוש על בני זוג שלא היו מעוניינים בכך מלכתחילה.

בין השיקולים השונים בהם מתחשב בית המשפט ניתן למנות את טיב ומשך הקשר, אופי התלות הכלכלית בין הצדדים ובעיקר הבאה לעולם של ילדים משותפים.
ככל שבית המשפט יתרשם יותר מן הראיות ויוכח כי התלות והקשר בין בני הזוג היו הדוקים יותר, כך גם יטה יותר לראות בנכסים המדוברים נכסים משותפים.

תקופות בחיי השיתוף

ייתכנו מקרים בהם הקשר עצמו יתחלק למספר תקופות שונות.
בתקופה הראשונה הקשר עדיין יהיה ארעי ולא מבוסס ואילו בתקופה השנייה הקשר יתהדק ויתמסד באופן הרמוני.
במקרים כאלו ייתכן למשל כי תוכח הכוונה להתחלק ברכוש חדש, אך לא בהכרח ברכוש ישן שהיה רכושו הפרטי של כל אחד מן הצדדים טרם התהדקות הקשר.
מנגד, במקרים אחרים ייתכן כי תוכח כוונה להתחלק גם ברכוש ישן ואפילו ברכוש שכל אחד מן הצדדים צבר עוד לפני תחילת הקשר.

כמו כן, נטל ההוכחה החל על נכסים שנעשה בהם שיתוף יום-יומי –לדוגמה: דירת מגורים – הוא קל יותר מאשר על נכסים אחרים אשר אינם משמשים את שני הצדדים באופן יום יומי או נכסים עסקיים.
לדוגמה, במקרה האחרון, יהיה על הצד הטוען לחלוקת הרכוש להוכיח כי קיימת זיקה בינו לבין הנכס כמו למשל השתתפות בנטל התשלומים עליו.

עריכה של הסכם ממון בין ידועים בציבור

על מנת שידועים בציבור לא יגיעו אל בית המשפט ובמטרה למנוע סכסוכים מיותרים, ניתן כיום לחתום על הסכם חלוקת ממון אשר מקבל תוקף של פסק דין.
הסכם שכזה קובע בדיוק כיצד תיערך החלוקה של הרכוש המשותף במקרה של פרדה.

יש לזכור שהסכם שכזה אינו מחליף צוואה ובמקרה שאחד מן הצדדים ימות, יועבר חלק מן הרכוש שלו לבן הזוג הידוע בציבור (וזאת על פי חוק הירושה).

לסיכומו של דבר, למרות שידועים בציבור אינם נחשבים לבני זוג נשואים, במקרים רבים נוטים בתי המשפט לראות בעצם הקשר עצמו הוכחה מספיקה לרצון של בני הזוג לחלוקה משותפת של הרכוש ביניהם,
אך הם מקפידים לחקור כל מקרה ומקרה באופן פרטני בהתאם לנסיבות ולטיב הקשר. בכל אופן, אם בני הזוג לשעבר הגיעו אל בית המשפט או שהם מעוניינים לערוך ביניהם הסכם חלוקת ממומן מקדים על מנת למנוע התדיינות משפטית בעתיד, עליהם לפנות אל עורך דין לענייני משפחה.

מצאתם את עצמכם במצב חלוקת רכוש כידועים בציבור? אתם מוזמנים לפנות אלי, אביבית מוסקוביץ, עורכת דין המתמחה בעיניי דין משפחה וגירושין