צו עיקול הינו סעד זמני המוגש כבקשה מיוחדת במהלך תביעות רכוש או מזונות. במרבית המקרים בקשת הצו נעשית במעמד אחד הצדדים על מנת להפתיע את הצד שכנגד ולסכל כל ניסיון של הברחת רכוש על ידו. התנאים להיעתרות ביהמ"ש לדון בבקשת הצו, ללא נוכחות הצד הנתבע, אינם כה פשוטים. על מבקש הצו להוכיח כי השהייה הנגזרת מהתדיינות במעמד שני הצדדים תסב לו נזק חמור, ועליו גם להפקיד ערבון שיפצה את הנתבע במקרה ויתבהר כי הצו הוצא מסיבות שאינן כשרות.
על מנת לעמוד בתנאים הקפדניים ולמנוע כל ניסיון של הברחת רכוש, משרד עורכי דין ונוטריון אביבית מוסקוביץ יסייע לכם בנימוק בקשת הצו, אישורה דרך הצינורות המקובלים ובדיקת מימושה בפועל.
מה בין צו זה לצו הניתן בהליכי הוצל"פ?
בהליכי הוצל"פ צו העיקול הינו ממשי ואינו מצריך בקשה מנומקת. לעומת זאת, צו עיקול זמני המוּצא במסגרת תביעת רכוש שטרם, קיים צורך בנימוק הבקשה ומעמדו פורמאלי בלבד. מדוע? כדי למנוע את הוצאתו מסיבות שאינן כשרות או משפטיות. לשם מניעת ניצולו של סעד זמני לרעה קיימים מספר תנאים מקדימים:
- על בקשת הצו להיות מנומקת בצירוף תצהיר שישכנע כי אכן קיים חשש סביר להכבדת ביצוע פס"ד בהעדרו.
- כתנאי לקבלת הצו, מבקשו יחויב בהפקדת התחייבות עצמית וערבות מספקת לפיצוי הנתבע במקרה של גרימת נזק מחמת הצו. היה וביהמ"ש סבור כי בקשת הצו נבעה מנסיבות בלתי סבירות וכתוצאה מהוצאתו נגרמו נזקים ו/או הוצאות לנתבע, בעת פקיעתו ביהמ"ש רשאי להורות על חילוט העירבון.
מהות העיקול
במסגרת הצו מעוקלים כל סוגי הנכסים שאינם פטורים מעיקול באותה העת, כדוגמת מיטלטלין, מקרקעין ואף כספים המצויים בחזקת צד ג'. אם הצו מבוצע אצל צד ג' יהא עליו לאשר בכתב, במועד הנקוב בהודעה, כי נכסי הנתבע מצויים ברשותו או להגיש בקשה לביטול הצו. היה והמחזיק ממאן להגיב בדבר, הרי שניתן להגיש נגדו תביעה שתחייבו באופן אישי לשלם את שווי הרכוש המעוקל המצוי ברשותו, לבעל הצו.
אל הנכסים מתווספים גם הזכויות העתידיות כמו תמלוגים עתידיים וכספים פאסיביים (ניירות ערך, חסכונות ועוד). בסוגיית עיקול חשבון ה-עו"ש של הנתבע, הרי שביהמ"ש נוקט משנה זהירות ואינו מתיר את עיקול הכספים שנכסו לאחר הוצאת הצו, אלא רק את הקיימים.
הוגש נגדכם צו עיקול בטענות כוזבות? רוצים להגן על רכושכם ולמנוע את הברחתו?
פנו עוד היום למשרדנו!
