נשים רבות מעוניינות בפתרון של הזרעה מלאכותית מתורם זר במקרים בהן הן אינן מסוגלות להיכנס להריון מבעלן. ישנם גם מקרים בהם אישה פנויה שאינה נשואה מעוניינת לבצע את התהליך על מנת להביא ילד לעולם ולגדל אותו בעצמה.
מי האבא?
בפסק דין אזרחי תקדימי שניתן בשנת 1978, נידון מקרה בו בוצעה באישה הזרעה מלאכותית בהסכמת בעלה מתורם זרע בלתי ידוע. האישה אמנם ילדה בת מטיפול זה, אך לאחר שנה החלו סכסוכים בין בני הזוג והם התגרשו, כך שהוגשה תביעה בשם הבת במטרה לקבל מזונות מאביה. לאחר שבית המשפט המחוזי חייב את האב במזונות, ערער זה לבית המשפט העליון בטענה שהוא איננו האב הביולוגי.
בית המשפט העליון קיבל את פסיקת בית המשפט המחוזי על בסיס כך שכאשר אדם מסכים להפריה מלאכותית של אשתו, הרי שהוא מסכים למעשה שהתינוק שייוולד יהיה חלק בלתי נפרד מן המשפחה ולכן עליו לפרנס ולזון אותו. כמו כן, התחייבות זו אינה תלויה כלל במועד הגשת התביעה.
כתוצאה מפסק דין זה, ילדים הנולדים כיום כתוצאה מהזרעה מלאכותית נחשבים כאמור כילדיהם החוקים של בני הזוג לכל דבר ועניין הן מבחינת מזונות והן מבחינת ירושה. עם זאת, יש לציין כי על פי רוב הפוסקים ההלכתיים, מי שנחשב לאביו של הילד הוא תורם הזרע ולא הבעל.
מעמדה החוקי של ההזרעה בישראל
החוק הישראלי אינו אוסר באופן גורף על הזרעה מלאכותית אלא מתיר אותה בתנאים מסוימים. כמו כן, הטיפול עצמו כלול בסל הבריאות וממומן על ידי המדינה.ישנם שני סוגים של הזרעה מלאכותיות: הזרעה מלאכותית המתבצעת דרך בתי החולים הציבוריים והזרעה מלאכותית המתבצעת במרפאות פרטיות.ההבדל העיקרי ביניהן הוא שעל הסוג הראשון ישנו פיקוח ממשלתי ואילו על הסוג השני אין פיקוח שכזה ולמעשה הזרעה שכזו אסורה על פי משרד הבריאות (אם כי לא ברור עד כמה הנחיה זו נאכפת בפועל).
בתהליך מהסוג הראשון עליו יש פיקוח, משרד הבריאות קובע כמה וכמה סייגים עיקריים לצורך ההזרעה אם תורם הזרע איננו בן זוגה של האישה או אדם אחר שחתם עימה על הסכם הורות משותפת (אז ההזרעה מתקיימת במסלול מקוצר ישירות בבית החולים):
- על האישה להיות מעל גיל 18. בקופת החולים מכביקיים גם גיל מקסימאלי: 45.
- האישה חייבת לעבור בדיקות גנטיות על מנת לוודא כי התורם אינו קשור עימה בקשר גנטי, כלשהו, להצהיר כי אין לה קרוב משפחה מדרגה ראשונה אשר תרם זרע, ובנוסף לזאת לפגוש רופא נשים מומחה לפוריות שיבדוק את כשירותה לצורך ההפריה ויסביר לה אודות הסיכונים הכרוכים בתהליך
- לאחר מכן עליה לקבוע תור לרופא בבנק הזרע, לעבור בדיקות גנטיות נוספות במידת הצורך ולחזור לרופא הפוריות שייקבע בעבורה את הטיפול המתאים
- האישה–ובן זוגה, אם ישנו– מצהירים על כך שזהותו של התורם תישאר אנונימית, כולל פרטים אודות משפחתו או סגולותיו
- האישה –ובן זוגה, אם ישנו–מסכימים כי הילד שייוולד להם יהיה רשום כבנם בתעודת הזהות וייחשב לילדם החוקי לכל דבר ועניין (כולל ירושה), כמו כן, עליהם לדווח לבנק הזרע על תוצאות הטיפול ועל כל יילודה שחלה בעקבותיו
- לאישה –ולבן זוגה, אם ישנו–לא יהיו שום טענות או תביעות בכל מה שקשור לתהליך ההזרעה עצמו, תכונותיו האישיות והגנטיות של התורם ומוצאו, כמו גם לגבי תכונותיו ומצב בריאותו של הילד שיוולד. הדבר תקף גם לגבי תביעות עתידיות על ידי יורשיהם, עיזבונם או נציגיהם החוקיים. לדוגמה, האישה לא תוכל לתבוע מזונות מן התורם.
חובות התורם וזכויותיו
מלבד הזכות המלאה לאנונימיות של התורם (למעט הצלבת נתונים עם מרכז רישום תורמים ארצי ופסולי חיתון) והגנה מפני תביעות עתידיות, על התורם להצהיר מספר הצהרות לפני שיוכל לתרום זרע לבנק הזרע:
- הוא אינו פסול קהל או יוחסין
- מצב הבריאותי תקין, הוא אינו צורך סמים ולא סובל משום מחלה, נכות פיזית או נפשית
- הוא אינו נושא מחלות מין
- זוהי תרומת הזרע הראשונה שלו והוא לא יתרום זרע בבנק זרע אחר
- ככל הידוע לו, בני משפחתו לא סבלו ואינם סובלים משום ליקוי גנטי העובר בתורשה
- הוא מוותר על כל סודיות רפואית ומסכים לעבור בדיקות לנשאות מחלות גנטיות, ובכלל זאת הפקת DNA
הזרעה מלאכותית מעוגנת בחוק הישראלי ואף ממומנת ברובה על ידי המדינה, כך שרצוי לבצע אותה באמצעות מערכת הבריאות הציבורית. כמו כן, חשוב לציין פעם נוספת שהילד שייוולד נחשב לילדם החוקי של בני הזוג מכל בחינה שהיא.
