בכתבה ספורסמה באתר NRG של מעריב פורסמה סטטיסטיקב על פיה משנת 1995 ועד שנת 2008 נפתחו לא פחות מ-40,000 תיקי גירושין אשר לא ניתן בהם גט. התופעה של מסורבות גט רחבת ההיקץ מעמידה את המסורבות בסיטואציות מורכבות. עו"ד אביבית מוסקוביץ עונה מנסיונה רב השנים בתיקי גירושין מורכבים במיוחד – אילו כלים עומדים לרשות המסורבות?
1. אילו כלים עומדים לרשות מסורבות גט על מנת לזרז את התהליך ולהוציא אותו לפועל?
כפי שהוצג בכתבה תופעת מסורבי ומסורבות הגט הינה תופעה רחבת היקף.
למעשה זוג שנישא כדת משה וישראל צריך להתגרש באותו האופן ולפיכך על אותו הזוג לתת/לקבל גט בבית הדין הרבני.
ישנם זוגות רבים אשר מגיעים להבנה והסכמה ואז תפקידו של עורך הדין בהליך הגירושין מתמצה בעיקר במתן הסבר לצדדים לעניין החוק והפסיקה הרלוונטיים לעניינם, סיוע במשא ומתן לפי הצורך, עריכת הסכם, וליווי בתהליך הגירושין.
יחד עם זאת ככל שאין הסכמה בין הצדדים לענין עצם הגירושין הרי שבן/ בת הזוג החפצים בגירושין צריכים שתהיה להם עילה הלכתית לגירושין. למשל אשה שזנתה תחת בעלה וכו' .
יחד עם זאת יכול להיווצר מצב במסגרתו ניתן פסק דין לחיוב בגט (כמובן כאשר ישנה עילה הלכתית ) ולמרות פסק הדין יעגן בן זוג אחד את משנהו.
לצערי מדובר בתופעה רחבת היקף אשר אחד הצדדים עושה דין עצמי, מבזה החלטה שיפוטית ושולל את החרות של בן זוגו בדרך כלל ממניעי נקם, סחטנות כלכלית ועוד…
2. במידה וקרה מקרה ובני הזוג כבר אינם חיים יחד ועדיין לא התגרשו באופן רשמי, כיצד ניתן לעמוד בעול הכלכלי (מזונות לצורך העניין), והאם מבחינה חוקית מוסורבות גט יכולות לקבל דמי מזונות כלשהם במידה והן כבר לא חיות עם הבעל ומגדלות את הילדים לבד?
ככל שהדבר נוגע לאנשים המעגנים את בני זוגם למרות פסק דין לחיוב בגט הרי שכאשר מדובר באשה תמיד קיימת האפשרות להגיש תביעת מזונות מדין מעוכבת. בדרך כלל המזונות שיפסקו יהיו גבוהים ממזונות אשר היו פוסקים לאותה האשה במסגרת תביעת מזונות המוגשת תוך כדי ניהול תביעת גירושין היות ויש בהם עונשיות והמגמה מאחרי פסיקה כזו היא לגרום לאותו הבעל ליתן לאשה את גיטה.
מעבר לכך ישנה אפשרות להטיל סנקציות על מי שמסרב לתת גט כמו סנקציית מאסר, שלילת החרות לצאת מהארץ ועוד…
ככל שמדובר במזונות ילדים הרי שאין כל רלוונטיות לעגינות והילדים זכאים למזונותיהם בין אם הוריהם נשואים, בין עם עגונים ובין גרושים.