זוגות חד-מיניים שגידלו ילדים במשותף צריכים להתמודד במקרה של פרידה עם שאלות הנוגעות להסדרי משמורת וראיה.
כיוון שנישואין חד מיניים אינם מוכרים במדינת ישראל, זוגות חד מיניים רבים מתחתנים מעבר לים בנישואין אזרחיים.
לאחר שהם מציגים אישור על חתונה במדינה אחרת הם יכולים להירשם במרשם האוכלוסין כזוג נשוי לכל דבר ועניין.
זוגות אחרים שבוחרים לא להתחתן בנישואין אזרחיים, חותמים על הסכם חיים משותפים או הסכם ממון.
בהתאם לכך, אם הם מבקשים להתגרש לאחר שחדלו לגור בנפרד, מתירים להם לרוב בתי המשפט לענייני משפחה להתיר את הנישואים שלהם על פי הרשום במרשם האוכלוסין.
בשורות הבאות נבחן מהו הדין בנוגע לילדים אותם גידלו בני הזוג יחדיו מבחינת משמורת, הסדרי ראייה ומזונות.
הורים ביולוגים והורים מגדלים
ברוב המקרים רואים בתי המשפט את טובת הילד בכך שיגדל אצל הוריו הביולוגים גם אם הקשר עימם אינו טוב כמו הקשר עם ההורים המגדלים אותו, והדברים נעשים סבוכים עוד יותר כאשר הילד גדל אצל יותר מזוג הורים אחד.
לדוגמה, ניקח תרחיש בו זוג נשים מחליטות להביא ילד לעולם בעזרת זוג גברים, כך שלילד יש בסופו של דבר ארבעה הורים שרק שניים מהם הם הוריו הביולוגים.
לאחר מכן, כשהילד עדיין קטן, מחליטות הנשים להיפרד זו מזו ולסיים את חייהן המשותפים יחדיו. במצב עניינים זה, ייתכן מאוד שהמשמורת תועבר לאם הביולוגית ללא קשר לטיב היחסים בינה לבין הילד,
וזאת בהתאם לחזקת הגיל הרך שלפיו ילדים עד גיל 6 יגדלו עם אמם.
על מנת להגיע להסדר המיטיב עם כל ההורים (הן הביולוגים והן הלא ביולוגים), יש מספר דרכים עיקריות בהן ניתן לפעול.
- הסכם חיים משותפים: כאשר מצטרף ילד חדש למשפחה, יש להוסיף להסכם החיים המשותפים סעיף המתייחס אל עתידו במקרה של סיום הקשר. אם ההסכם נכתב לפני הצטרפות הילד למשפחה,
כאשר הוא עדיין בבחינת "תינוק וירטואלי", ייתכן שבית המשפט לא יוכל לקבל טענה זו. - פנייה להליך גישור: במקום לפנות ישירות אל בית המשפט על מנת שיתיר את הקשר ויחליט כיצד יש לנהוג בילד על פי שיקול דעתו, ניתן קודם כל לפנות להליך גישור ולהגיע להסכמה באמצעות עורך דין המתמחה בדיני משפחה. להסכם שכזה שנערך באופן תקין יש תוקף משפטי ובית המשפט יכול לקבל אותו.
- אימוץ או הכרה בצו הורות: דרך נוספת להתגבר על חזקת הגיל הרך היא לרשום את בן הזוג המעוניין במשמורת כהורה מאמץ של הילד. עם זאת, מכיוון שמדובר בהליך בירוקראטי וארוך, מעטים הם הבוחרים בו.
צו הורות פסיקתי
לאחרונה (בשנת 2014) נקבע בפסק דין תקדימי כי במקרים מסוימים יהיה אפשר להכיר בצו הורות פסיקתי גם כאשר לא התקיים תהליך אימוץ.
בפסק הדין התקדימי, החזיר שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן תיק שעסק בהסדרי ראיה בין שתי בנות זוג לבית המשפט לענייני משפחה.
התיק המקורי דן בפירוק התא המשפחתי בין שתי בנות הזוג והעובדה שלכל אחת מהן הייתה ילדה ביולוגית מתורם זרע משותף, כך שהילדות היו אחיות חורגות.
בת הזוג שנותרה בדירה המשותפת ביקשה מבית המשפט לקבוע הסכמי ראייה בין שתי האחיות על מנת שלא לפגוע בקשר ביניהן, ואילו בת הזוג שעזבה,
טענה כי אין בסמכותו של בית המשפט לקבוע הסדרי ראייה מכיוון שהסכמים כאלו מתקיימים רק בן ילד לבין ההורה הביולוגי שלו.
בת הזוג אשר הגישה את התביעה המקורית פנתה לבית המשפט העליון וביקשה ממנו להכיר בה באמצעות צו הורות גם ללא תהליך אימוץ.
בפסיקתו כתב השופט פוגלמן כי במקרים מסוימים אין מניעה מלתת "צו הורות פסיקתי" אשר מכיר בהורה הלא ביולוגי כהורה לילד ומאפשר לקבוע עמו הסכמי ראייה.
במקרים אלוניתן להכיר במשמורת משותפת בקשר לילדים שהובאו אל הקשר המשותף.
גירושין חד מיניים ומזונות
כאשר מדובר על גירושין חד מיניים ומזונות, החוק אינו קובע במפורש מי מבני הזוג אמור לשלם את המזונות, ועל כן יש לבדוק כל מקרה לגופו בהסתמך על השאלה מי הוא זה
שנושא בנטל גידול הילדים מבחינה כלכלית ומה המצב הכלכלי של כל אחד מבני הזוג.
לדוגמה: בפסק דין תקדימי שניתן בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן נקבע כי אישה שהייתה אם ביולוגית לילד אותו גידלה במשותף עם אישה אחרת דרך תרומת זרע,
תקבל מבת הזוג לשעבר שלה מזונות על מנת שתוכל להמשיך ולגדל את הילד, שהוא אוטיסט ובעל צרכים מיוחדים.
יש לציין כי במקרה זה, בת הזוג האחרת תבעה בתחילה אפוטרופסות והסכמי ראייה, אך לאחר ארבעה חודשיים ויתרה על כל הטענות שלה ולמעשה התנערה מכל אחריות כלפי הילד.
כמו כן, במהלך הדיונים עצמם אף ניתקה כל קשר עימו.
בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי בת הזוג לשעבר תשלם מזונות עבור הילד וזאת למרות שכאשר הוא נולד לא חתמו השניים כלל על הסכם לחיים משותפים.
להפוך פרדה כואבת לכואבת פחות
מכיוון שנישואים מלאים בין בני אותו מין אינם מוכרים בישראל, עניין המשמרות והמזונות בנוגע לילדים שגודלו במשותף הוא סבוך, מורכב
ועשוי להותיר את אחד מבני הזוג במצב שבו אינו יכול להתראות עם הילד או לטפל בו עקב נטל כלכלי כבד.מסיבה זו, רצוי לפנות מבעוד מועד אל עורך דין לענייני משפחה אשר יוכל לערוך הסכם בין בני הזוג או להוביל אותם להליך של גישור לפני שהדברים יגיעו אל בתי המשפט שאולי אינם יודעים כיצד להתמודד עם השיקולים והמורכבויות שהנושא טומן בחובו.
