כמה יעלה לכם רומן מחוץ לנישואין

אין כל ספק כי בגידה עלולה להיות אירוע כואב במיוחד מבחינתו של בן הזוג אשר הצד השני בגד בו והוא מרגיש כי נוצל ורומה. יש מקרים שהחוויה הקשה לא עוזבת את הצד הנפגע שנים ארוכות ולעיתים חיים שלמים ומשפיעה על יכולתו למצוא זוגיות חדשה ולעיתים על כושר התפקוד של הנבגד בחיי היום יום, בעבודתו ובכלל.

האם בגידה הינה עילה לפיצויים?
כאשר אדם מזיק למשנהו פיזית / נפשית או בכל דרך אחרת , פתוחה בפני הצד שחווה את הנזק הדרך לפנות לבית המשפט ולתבוע בגין עוגמת נפש ובגין הנזקים הכלכליים שנוצרו לאותו אדם או כל נזק אחר. אנו מכירים מהפסיקה תביעות כאלו בין זרים וגם תביעות של ילדים שתבעו את הוריהם בגין הפקרה בילדותם ואשר נפסקו להם פיצויים .

אבל כאשר זה מגיע לבני זוג ולתא משפחתי 
בית המשפט העליון קבע כי בגידה איננה מהווה עוולה נזיקית ואין להכיל עליה את דיני הנזיקין ולפסוק פיצוי בגין כך. בית המשפט נימק עצמו בין השאר בכך שבגידה נמצאת לא אחת ברקע סכסוך הגירושין וכי ניתן לשער כי תביעות כאלו יוסיפו שמן למדורה וישמשו כאמצעי לסחיטה ונקמה.

למרות זאת פעמים רבות יש מי שמנסה את מזלו לאור עצה שקיבל או כי לא מסוגל להשלים עם זה שלא יפוצה על העוול שנגרם לו ומגיש תביעה שכזו.

בהחלט בתי המשפט מוכנים להתייחס להיבט הכלכלי של בזבוז כסף על המאהב/ת מתוך הקופה המשפחתית ולבצע איזונים וקיזוזים אך ככל שמדובר בפיצויי בגין הבגידה גופה, עד כה לא אפשרה הפסיקה מתן פיצויי כזה.

האם יש סיכוי שזה ישתנה, הרי מדובר בנזק אמיתי לנבגד?
כאשר מדובר בדיני משפחה תמיד קיים סיכוי שרוח התקופה תוליד שינוי. לדוגמא, אם לפני עשרים שנה היה ברור שהאם היא המשמורנית הבלעדית על הילדים, היום זה כבר לא ברור והפסיקה צועדת ברוח שינויי התקופה ובמשפחות רבות נראה כי בית המשפט הכיל אחריות אורית משותפת.

לגופם של דברים, יש קולות בקרב השופטים שחושבים אחרת, כך למשל כב' השופט זגורי בכנס של נזיקין בדיני משפחה הביע את תמיכתו בפסיקת פיצויים בעת בגידה.

השופט זגורי ציין כי למרות מחקרים אשר נערכו בתחום זה, ואשר הצביעו על כך שכ-85% מהזוגות הנשואים בוגדים, ניכר כי החברה הישראלית נותרה אדישה למעשים כגון דא. לדעתו יש צורך שהמחוקק יקבע "תג מחיר" לבגידה בגירושין.

האם מערכת יחסים אינטימית המתנהלת מחוץ לנישואין יכולה להקים זכויות וחובות מבחינה משפטית כשל ידועים בציבור?
כמובן שזה משתנה מנסיבות לנסיבות .בבוא בית המשפט להחליט לעניין דינו של הקשר בהיבט של זכויות וחובות יבחן בית המשפט את הפרטים הבאים:

האם היו מגורים משותפים , האם הקשר שנוצר הוא בגדר קשר מחייב לתפיסתם הסובייקטיבית של הצדדים , כיצד הציגו עצמם הצדדים לצדדי ג ועוד ועוד בחינות אשר יקבעו האם הקשר מחייב משפטית באופן שמייצר זכויות וחובות.

המשמעות היא, שמערכת יחסים אינטימית ארוכת-שנים לא תהפוך בהכרח את בני הזוג לידועים בציבור, ומנגד, על פי הפסיקה, העובדה שהצדדים או מי מהם נשוי לאחר אינה שוללת את האפשרות שבני הזוג יוכרו כידועים בציבור. ככל שהצדדים יוכרו כידועים בציבור הדבר יכול להקרין על חלוקת עיזבונם בפטירה.

האם רומן מחוץ לנישואין ישפיע על מזונות ילדים?
בגידה של אחד מהצדדים לא תוביל לשלילת או הפחתת מזונות הילדים – דמי המזונות נקבעים בהתאם להכנסות ההורים, גיל הילדים, צרכי הילדים, זמני השהות של כל אחד מההורים עם הילדים ומצבם הכלכלי. אף הורה לא יתבקש לשלם סכום גדול יותר כסנקציה על בגידתו ומאף ילד לא ישללו מזונות ילדים כי הורהו בגד בהורה השני.

קביעת משמורת בהליך גירושין עקב בגידה
בגידה מצד אחד מבני הזוג אינה משפיעה על אופן קביעת המשמורת בהליך גירושין. ברוב המקרים. המשמורת תיקבע לפי טובתם של הילדים ויכולתם ורצונם של ההורים לשאת בנטל הטיפול בהם.

האם בגידה תשפיע על מזונות אישה?
לפי הדין העברי אשה יהודיה שנישאה לבעלה היהודי כדת משה וישראל זכאית למזונות ממנו עד לגירושין. גם בנישואין לא כדת משה וישראל ניתן לקבל מזונות לפי הפסיקה. כמובן, אם מדובר באשה עובדת שמשתכרת דיי צרכה במצב כזה לא יפסקו מזונות.

ישנן נסיבות בהן למרות היות האשה איננה עובדת ומשתכרת ואשר בגללן תאבד אותה אשה את זכותה למזונות. בגידה מוכחת של אשה בבעלה תוליד בהכרח תוצאה של אובדן מזונות אשה עבור אותה אשה ומעבר לכך היא תאבד את מתנותיה ואת זכותה לכתובה.

חלוקת רכוש בהליך גירושין כשיש בגידה
החוק איננו משית סנקציה רכושית על גבר או אישה שבגדו בבני זוגם ובתי המשפט מקפידים על כך. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מפסקי דין שיצאו תחת ידיהם של בתי הדין הרבני המכונים "הבוגדת 1 " ו "הבוגדת 2" ואשר בתי הדין מצא במסגרתם קונסטרוקציה לאיזון לא שיוויוני ברכוש .

כמו כן, כחלק מחלוקת הרכוש יחולקו החובות בין הצדדים. במקרה ואחד הצדדים צבר חובות כספיים עקב הבגידה וההוצאות הקשורות בה, אלו יוטלו על הצד הבוגד בלבד.