זוגיות וחיי נישואין – לא הדבר הכי פשוט בעולם. גירושים? לא פחות מסובך.
כיוון שמדובר בעולם סבוך ועמוס במונחים ומושגים, דרך טובה לערוך היכרות עם העולם הזה היא דרך הכרה של כמה מושגים בסיסיים שיופיעו כמעט בכל הליך גירושים.
בית דין רבני (ובית משפט לענייני משפחה)
לפני הכול: חשוב להכיר את מי שבסמכותו לטפל בנושאים הכרוכים בגירושים בישראל: בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה.
חשוב לדעת שגם חילוני גמור יכיר את בית הדין הרבני מבפנים במקרה של גירושים.
לפי החוק במדינת ישראל, הסמכות הבלעדית על דיני האישות בנושא הגירושים עצמם נתונה לבתי הדין הרבניים
עבור האוכלוסייה היהודית – הם היחידים שיכולים לחייב בגירושין ולבצע את אקט הגירושים.
בכל מקרה של גירושים – אפילו בחלק מהמקרים שבהם נערכה חתונה אזרחית
יש לעבור דרך בית הדין הרבני כדי שטקס הגירושים יתקיים בו והם ייכנסו לתוקף. חשו לציין כי בבית הדין הרבני:
- יושבים רק דיינים גברים.
- בית נדין פוסק לפי ההלכה היהודית.
בית המשפט לענייני משפחה גם הוא בעל סמכות לדון בתיקי גירושים אבל בסופו של דבר יש לעבור דרך בית הדין הרבני כדי שהגירושים ייכנסו לתוקף.
למרות שבית המשפט לענייני משפחה הוא בית משפט לכל דבר ועניין, ההתנהלות שלו שונה מעט מבתי משפט אחרים.
דוגמה חשובה לכך היא היחס שלו לראיות המוגשות בפניו: הוא עשוי לנהוג גמישות מסוימת כאשר הוא סבור שהדבר הכרחי לעשיית משפט צדק.
מרוץ הסמכויות (וכריכת תביעות)
השלב הראשון בהליך הגירושים – מבחינה משפטית כמובן ובלי לדבר על המשברים שהובילו אליו וההתלבטויות שבדרך – הוא בחירת הערכאה אליה תוגשנה התביעה.
את השלב הזה מומלץ לעשות בעזרת עורך דין לענייני משפחה כיוון שיש צורך בייעוץ מקצועי לאורך כל הדרך וכבר בשלב של הגשת התביעות.
כיוון שניתן להגיש את התביעות באחת משתי הערכאות שהזכרנו – בית דין רבני ובית משפט לענייני משפחה – כיצד מחליטים היכן להגישן?
שהרי יש חשיבות להקדמת הצד השני כדי לקבוע למי תהיה הסמכות לדון בתיק – לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה.
השאלה היכן כדאי לפתוח תיק היא שאלה שיש לדון בה בהרחבה,
גם כאן יש חשיבות עליונה להתייעצות עם עורך דין שמבין בתחום ומכיר את היתרונות והחסרונות של אחת מהערכאות בהתאם למקרה הספציפי.
משמורת (ומשמורת משותפת)
הליך הגירושים, לאחר פתיחת התיק, כולל דיונים רבים לעיתים קרובות על כלל השאלות שבהם אין הסכמה בין בני הזוג.
כאשר לבני הזוג יש ילדים, שאלת המשמורת עליהם היא חשובה (ככל הנראה) יותר מהכול – היכן יהיה מקום המגורים הקבוע של הילדים. ישנם סוגים שונים של משמורת:
- משמורת יחיד (משמורת יחידנית): כאשר הילדים מתגוררים אצל מההורים וההורה השני מקבל הסדרי ראיה.
- משמורת משותפת: כאשר שני ההורים חולקים ביניהם את המשמורת והילדים מתגוררים לסירוגין אצל כל אחד מהם.
לעיתים המשמורת הזו שוויונית לחלוטין ולפעמים מדובר בחלוקות שונות של הזמן שבו הילדים נמצאים אצל כל אחד מהורים.
מזונות ילדים (ומזונות אישה)
עוד נושא חשוב שעולה לדיון הוא שאלת המזונות: הסכום שאותו צריך לשלם אחד מבני הזוג לבן הזוג השני כדי לדאוג לצרכי הילדים. מדובר בנושא רחב אבל יש כמה נקודות בסיסיות:
- עד היום בחלק הארי של פסקי הדין האב הוא זה שמחויב לשלם מזונות ילדים. האם תשלם מזונות במקרים נדירים בלבד – בשנים האחרונות נפסק מספר פעמים שגם אם יכולה להיות מחויבת במזונות.
- ישנו סכום בסיסי שהאב צריך לשלם (כיום הוא עומד על סך של כ-1250 ₪ עד 1350 ₪ על פי רוב) ללא קשר למצבו הכלכלי. מעבר לכך, בהתאם למצבו הכלכלי של האב, משתנה סכום המזונות.
- במקרים של משמורת משותפת האב ישלם, לעיתים, סכום נמוך יותר של מזונות.
- האישה זכאית בחלק מהמקרים למזונות אישה כל עוד נמשך תהליך הגירושים. מרגע שהתקבל הגט היא איננה זכאית עוד למזונות.
חלוקת רכוש (והסכם גירושים)
לצד שאלת הילדים והמזונות, שאלה נוספת שעומדת על הפרק היא שאלת חלוקת הרכוש. מדובר בנושא שהוא אולי הסבוך ביותר ולכן נציין רק כמה נקודות עיקריות:
- כל הרכוש שנצבר במהלך חיי הנישואין עומד לחלוקה – לא משנה מי עבד ועשה כסף ומי נשאר בבית לטפל בילדים.
- רכוש משותף כולל גם זכויות סוציאליות (למשל, פנסיה), חסכונות, ביטוחים, וכל דבר שנצבר במהלך החיים המשותפים.
- בנסיבות מסוימות רכוש שנצבר לפני הנישואין ייחשב גם הוא כרכוש משותף. לדוגמה: דירת מגורים שבה התגוררו בני הזוג יחד זמן רב.
דוגמה אחרת: דירה של אחד מבני הזוג שעברה שיפוץ במהלך הנישואין. (אציין כי בדוגמאות הללו ישנן נסיבות נוספות בדרך כלל המובילות לתוצאה של חלוקה שכזו כדוגמת חיי נישואין ארוכים ועוד). - גם חובות הם רכוש משותף אלא אם כן מדובר בחובות של הימורים או שנצברו מאחורי הגב של הצד השני.
בני הזוג (בקרוב לשעבר) צריכים להגיע להסכמה בכל הנושאים ולנסח הסכם גירושין. בהסכם זה מפורטות ההחלטות לגבי כל הנושאים שקשורים לגירושין.
לאחר מכן ניתן לעבור לשלב הטקסי: מתן הגט על ידי הגבר לאישה – הצעד האחרון בחיי הנישואין שנכשלו והצעד הראשון בדרך לחיים חדשים.
