ניכור הורי – מגמות וטיפול

ניכור הורי הוא אחת התופעות הפסולות, הקשות והמורכבות בהקשר של הליך גירושין.
התופעה זוכה להתייחסות הולכת וגוברת בשנים האחרונות הן במחקרים והן במדיה, והמודעות ההולכת וגדלה לתופעה הקשה מובילה גם לאימוץ גישה אקטיבית בקרב בתי המשפט ונקיטת אמצעי ענישה משמעותיים כנגד ההורה המנכר.
בשנת 2020  פורסם נוהל הנשיאה חיות, נוהל 2-20 – "נוהל טיפול בתי המשפט לענייני משפחה בהליכים דחופים שעניינם הבטחת קשר בין הורים לילדיהם או חשש לפגיעה במוגנותם" ובמקביל מונה שופט מוקד בבית המשפט לענייני משפחה בת"א, על מנת לתת מענה משפטי לתופעה כבר בשלבים המוקדמים, לפני שהניכור והריחוק בין הילד להורה יהפכו בלתי הפיכים.

מהי למעשה תסמונת הניכור ההורי?

תופעה המתרחשת לרוב בהקשר של פרידה או גירושין בין בני זוג, ובאה לידי ביטוי בכך שהילד מתנכר לאחד מהוריו עד כדי סירוב לקיים כל קשר עימו, וזאת  ללא הצדקה אובייקטיבית כגון התעללות פיזית או נפשית, ובעקבות הסתה נמשכת של ההורה השני.
לא זו בלבד אלא שהילד תופס צד בצורה ברורה – מחד אידיאליזציה של ההורה המנכר ומאידך דמוניזציה של ההורה המנוכר.
מושג "תסמונת הניכור ההורי" (PAS – Parental Alienation Syndrome) הוטבע בשנות ה-80 על ידי הפסיכיאטר ריצ'ארד גרדנר, אשר הגדיר את התסמונת כמצב של ניכור חריף של הילד כלפי אחד ההורים, הבא לידי ביטוי במסע השמצה, הכפשה  וגינוי של ההורה, ומופיע בעקבות שטיפת מוח מתמשכת מצד ההורה המנכר וללא צידוק אובייקטיבי. גרדנר ראה בכך התעללות רגשית בילד ומחקרים מאז אכן מתקפים הנחה זו בדבר נזקים פסיכולוגיים לילד השרוי בסיטואציה כזו.
יחד עם זאת, חשוב להבחין בין ניכור הורי לבין מצב בו הילד מסרב להיות בקשר עם ההורה השני לאחר פרידה או גירושין מסיבות אובייקטיביות, נורמליות והגיוניות מבחינת התפתחותית, וללא פעולה פסיכולוגית של הסתה של ההורה המשמורן, כמו למשל:  תגובה טבעית לשלבים הראשונים של הפרידה, תגובה לזוגית פרק ב' של ההורה, גיל ההתבגרות והתנגדות לסגנון הורות מסויים, וכמובן מסוגלות הורית לקויה.

מהם הסימפטומים המעידים על ניכור הורי על פי גרדנר?

1. מסע של הכפשות של הילד כלפי ההורה המנוכר כאשר ההצדקות לכך חלשות או לא מבוססות
2. ראייה בשחור ולבן בלי יכולת לראות אפילו קמצוץ של טוב בהורה המנוכר
3. העדר רגשות אשם של הילד על אכזריותו כלפי ההורה המנוכר
4. תמיכה של ההורה המנכר והצדקת התנהגותו של הילד
5. התרחבות הגישה העוינת כלפי משפחתו המורחבת של ההורה המנוכר
6. כאשר בן או בת הזוג של ההורה המנכר הופכים בעיני הילד להוריהם
7. הילד טוען שזו ההחלטה שלו,מאמץ את הנרטיב של ההורה המנכר

התקיימות של מרבית הסימפוטמים מעידה כי מדובר בניכור הורי וישנה חשיבות עליונה לטפל בתופעה במהירות האפשרית.
מי שמאבחן את התסמונת הם אנשי הטיפול-  פסיכולוגים, פסיכיאטרים או פקידי סעד המסבים את תשומת לב בית המשפט לאבחנה ומפנים לטיפול.

דרכי הטיפול בניכור הורי

משפטנים, חוקרים ואנשי טיפול תמימי דעים כי הדבר החשוב ביותר הוא קיצור תהליך הזיהוי והטיפול במטרה למנוע התקבעות תהליכי חשיבה מעוותים העלולים לפגוע בקשר המשפחתי בצורה בלתי הפיכה.
התערבות מוקדמת ושיתוף פעולה בין המערכת המשפטית והטיפולית הם גורמים משמעותיים ביותר במיגור התופעה.
בית המשפט יכול לתת שורה של סעדים, בהמלצת הגורמים המטפלים, במטרה למגר את הניכור:

1. חיוב המשפחה לעבור טיפול
2. סנקציות משפטיות על ההורה המנכר
3. הפסקת מזונות
4. העברת המשמורת מההורה המנכר להורה המנוכר
5. העברת הילד למסגרת השמה חוץ ביתית
6. הטלת קנסות כספיים על ההורה ההמנכר

לסיכום:

זכות הילד לקשר עם שני הוריו מוכרו כזכות יסוד המעוגנת באמנה לזכויות הילד, המקימה הגנה וסעד משפטי.
בתי המשפט בישראל, פועלים בשנים האחרונות בצורה נחרצת ונמרצת למיגור התופעה.
במידה ואתם חשים שחל תהליך התרחקות מהילד, הקורה בעידודו של ההורה השני, והולך ומחריף, חשוב לפעול באופן מיידי וליזום פנייה לבתי המשפט ולגורמים הטיפולים. חשוב להעזר בעורך דין מנוסה בתחום של גירושין ודיני משפחה.
ישנה אפשרות להגשת בקשת סעד דחוף להבטחת הקשר לבית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לנוהל הנשיאה, ובמידה ובית המשפט ימצא שאכן מדובר במקרה ניכור המצריך התערבות, ייקבע דיון מהיר תוך 14 יום ממועד הבקשה.
***
משרדנו מתמחה בתחום דיני המשפחה, גירושין וגישור, מזה 25 שנה. מוזמנים לפנות אלינו בדיסקרטיות.