היום התפרסמה ב"ידיעות אחרונות" כתבה המספרת על צוואה לא רגילה: אישה שלא אהבה את אשתו של נכדהּ, והורתה כי יקבל את הירושה שלה רק אם יתגרש או, לא עלינו, יתאלמן. הסבתא השתלטנית השאירה אחריה מליונים, והנכד פנה לבית המשפט כדי לבטל את הצוואה, בטענה כי היא אינה מוסרית. המקרה הזה הוא דוגמה מצויינת ל"שלטון היד המתה". המושג "שלטון היד המתה" הוזכר לראשונה בשנת 1975 בפסק דין של בית המשפט העליון, בתיק שעסק בניסוח יוצא דופן של צוואה: המנוח הותיר את כל רכושו לאשתו וילדיו, כשהוא קובע תנאי לאחד מבניו. לפי אותו תנאי, אם יתגרש הבן משאשתו, הוא ינושל מהירושה וחלקו יועבר לידי ילדיו. לאחר פחות משנה מפטירתו של האב, אכן התגרש אותו בן – ונושל מהירושה. ישנן צוואות בהן משאיר המנוח הוראות מדוייקות, שאינן נוגדות את החוק ובכל זאת עשויות לגרום אי נעימות, בלשון המעטה, ליורשים. ההרגשה היא שהמת מנסה לנהל את חיי היורשים גם מהקבר, ומסובך מאוד לבטל צוואה כזו לפי חוק הירושה. שתלטנות או נקמה קטנונית? מה גורם לאדם להשאיר צוואה עם הוראות הפעלה שכאלו? לעתים מדובר בתנאים לחלוקת העיזבון, לעתים בדרך הטיפול ברכוש ספיציפי (כמו למשל הוראות למכירת בית) וזה יכול גם להגיע לדרישה לפרסם את מודעת האבל בעיתון מסויים. אין זה מפליא לגלות כי מי שהשאיר צוואה כזו, היה טיפוס שתלטן עוד בחייו. ועדיין, יש להבדיל בין ניסוח שתלטני לניסוח נקמני. אם, נאמר, המנוח השאיר אחריו הנחיות בדבר טיפול בנכסים כגון דירות שהשכיר – למי להשכיר ובאיזה סכום – הרי שזו שתלטנות, אבל אם בצוואה יש סעיף המורה להשכיר את אותה דירה למישהו השנוא על בני המשפחה, ניתן לומר שהדבר נעשה בכוונה להרגיזם. ביטול צוואות מתבצע רק בבתי משפט, ואם אין גורם אחר – המת מיוצג ע"י המדינה. עד אז נשמרת הצוואה אצל נאמן או מופקדת אצל רשם הירושות. בבית המשפט נעשה ניסיון לאזן בין רצון המת ובין הרצון למנוע מצב של "שלטון היד המתה". ובכן, תאמרו, יש דרך פשוטה שתמנע התערבות של המת באורח חייו של היורש: פשוט לוותר על החלק בירושה. אבל ברוב המקרים, בעיקר אם מדובר בסכומי כסף גדולים, קשה מאוד לעמוד בפני הפיתוי. הרבה אנשים יעדיפו לבצע את התנאי מאשר לוותר. בואו נעשה סדר מה ההבדל בין צוואה לצו ירושה? צוואה היא מעשה אקטיבי שבמסגרתו מפרט אדם מה יעשה ברכושו לאחר מותו. כדי שניתן יהיה לפעול בהתאם לצוואה, יש לבקש אצל הרשם לענייני ירושה צו קיום צוואה. צו ירושה יש לבקש לאחר מותו של אדם שלא השאיר צוואה, וזאת במטרה שניתן יהיה לחלק את עזבונו. מדובר למעשה בהצהרה מטעם הרשם לענייני ירושה בדבר זהות היורשים, זכותם לרשת ושיעור חלקם בעיזבון. הצהרה זו אינה נותנת תוקף משפטי לזכות מהותית וכדי להפכה לזכות של ממש יש לפנות לעו"ד. מעמד צו הירושה זהה לזה של פסק דין, כל עוד לא שונה או בוטל. באיזה מקרים ניתן לבטל צוואה, ומי מוסמך לעשות זאת? כדי לבטל צוואה יש צורך בהגשת התנגדות לרשם לענייני ירושה. לאחר מכן מועברת ההתנגדות לבית המשפט ושם מתנהל הליך בעניינה. המקרים הבולטים ביותר בהם תתקבל התנגדות היא כשאר נעשתה השפעה בלתי הוגנת על המצווה אשר היה תלוי ברוחו, בנפשו ולעיתים אף בגופו באדם לו ציווה את הרכוש, וניתן להוכיח שאותו אדם השפיע על המצווה באופן בלתי הוגן. היה לי מקרה של עוזרת שהשפיעה בצורה בלתי הוגנת על אישה זקנה שהיתה בטיפולה, שלבסוף כתבה צוואה לטובתה. הצוואה בוטלה לאחר שבניה של האישה הזקנה הגישו התנגדות וזכו במלוא הירושה. האם ההוראות של המצווה חייבות להתבצע במלואן על מנת שהיורשים יוכלו לקבל את הירושה? לעיתים במסגרת במינוח "שלטון היד המתה" המצווה מצווה על יורשיו דברים בלתי סבירים, למשל: מורה לבנו להתגרש לאשתו על מנת שיזכה בחלקו בירושה. צוואה זו עשויה להתבטל כולה או חלקה במידה וישנן הוראות כאלה בתוכה.
גירושין בקרב בעלי חברות – מה חשוב לדעת?
הליך גירושין עבור בעלי חברות יכול להיות רגע מכריע שבו כל מה שבניתם במשך שנים נמצא בסכנה. מלבד ההשפעה הרגשית והמשפחתית, גירושין משפיעים גם על
