עו"ד אביבית מוסקוביץ מתראיינת לאתר בייבילי בעניין הורות אחרת, כל מה שקשור בהסדרי ראיה, משמורת , מזונות ועוד..
הפן הכלכלי והפן הרגשי שמאחורי הכסף מאת:שירלי גולן
בעידן המודרני, כסף הוא כבר מזמן לא רק כלי לאספקת צרכי מחייה בסיסיים, אלא גורם רב השפעה על רמת חיינו, על הגשמת חלק מחלומותינו ועל איכות החיים שאנחנו רוצים להבטיח לילדינו.
אמנם, הבאת ילד לעולם היא החלטה משמעותית המלווה בהתרגשות גדולה, בהנאה ובציפייה, אך גם אסור לשכוח – מדובר בהחלטה שתלויה, בין היתר, בהיבטים כלכליים. כולנו יודעים שלגדל ילד עולה הרבה כסף, אבל הגישה לכסף היא ללא ספק עניין סובייקטיבי. בהתאם לכך, לא תמיד רואים שני ההורים את הדברים עין בעין, לא מסכימים על כמה כסף צריך לתת, כמה לחסוך, במה כדאי להשקיע יותר, איך ומתי.
האם גידול ילד במודל של הורות משותפת, בו ההורים אינם חיים יחד ובדרך כלל לא חולקים את אותו חשבון בנק מקשה על האופן בו חולקים את הנטל הכלכלי? ואיך בכלל יוצרים את החלוקה הזו ומבטיחים שהיא תספק את צרכי הילד גם בטווח הארוך, ללא חיכוכים ומאבקים? האם הנטל צריך להיות שיוויוני או לפי מידת המעורבות של כל צד? ואולי הכסף בכלל לא קשור בכמות השטרות, אלא מבטא יותר תחושות וצרכים רגשיים?
כדי למצוא את התשובות לשאלות אלו ועוד, פנינו לחלי ברק שטיין, פסיכולוגית חינוכית מומחית ולאביבית מוסקוביץ, עו"ד בתחום דיני משפחה.
"חייבים לדון בכל הסוגיות האלה מראש כדי ליצור בהירות ולהתוות דרך להמשך", פותחת עו"ד אביבית מוסקוביץ. "אנשים לא נוטים תמיד להתייחס לדברים אלה בכובד ראש, אלא מניחים שהדברים כבר יסתדרו ומתמקדים רק בדברים הנעימים שמביא עימו גידול ילד. אז נכון, שלא תמיד מודעים מראש לכל הצרכים, כמו למשל צרכים בריאותיים או חינוכיים מיוחדים ובכל זאת ההורים צריכים לקבוע את מסגרת החלוקה ביניהם לאורך השנים ולעגן זאת בהסכם".
מהם ההיבטים העיקריים אותם צריכים לקחת ההורים בחשבון, בבואם לחלק את הנטל?
"ראשית, יש לקחת בחשבון את עול ההוצאות. ככל שמדובר בילד קטן, בשש השנים הראשונות, ההוצאות הן יותר גדולות מבהמשך וכוללות הוצאות מטפלת, טיטולים, תחליפי חלב גן, צהרון, ועוד. עם השנים, ההוצאות פוחתות. הפסיקה הכירה בכך שמזונות לילד קטן צריכים להיות גבוהים יותר, כאשר טובת הילד תמיד עומדת לעיני בית המשפט. במדינת ישראל, בניגוד למדינות אחרות, החוק לא רואה שום בעיה בילד שהגיע לעולם מחוץ לנישואין. טובתו תמיד תעמוד במרכז, שעה שבית המשפט יבוא להכריע במזונותיו, זאת ללא קשר לחלק שההורים סבורים שצריך לקחת בגידולו.
קביעת דמי המזונות נעשית בהתאם להכנסות ההורים וחשוב לזכור שמדובר בנושא שהוא בר שינוי, בהתאם לשינוי שיווצר בנסיבות לאורך הזמן – למשל, ירידה מהותית בהכנסות, בעיות בגידול הילד הדורשות טיפול מיוחד וכדומה. אני ממליצה על קביעת דמי מזונות מדרגיים, כאשר בהתחלה הם גבוהים יותר ועם גדילת הילד וההפחתה בדרישות, יקטנו".
מעבר למזונות מדרגיים והסדרי ראייה, איזה עוד סעיפים חשוב שיכלול ההסכם בין ההורים?
"מאחר ומדובר במודל אלטרנטיבי של משפחה ללא נישואין, הורות אחרת, יש להתייחס בהסכם גם להטבות הניתנות למשפחות חד הוריות מגופים שונים. בנוסף, מקובל שקצבת הביטוח הלאומי עבור הילד תינתן לאם, מאחר ובדרך כלל היא המשמורנית. אם במהלך השנים מתעורר הצורך בהוצאות רפואיות או חינוכיות חריגות, בדרך כלל נהוג לחלקן חצי-חצי.
לגבי הסדרי ראייה – יש לציין אותם בפירוט, לפי ימים ושעות ואף לדון בסוגיות כמו, האם יהיו בגדי החלפה גם אצל האם וגם אצל האב באופן קבוע או שרק האם צריכה לדאוג לכך, מה עושים בחגים או בארועים משפחתיים שנופלים על ימים שהילד נמצא אצל ההורה השני. הדברים חייבים להיות ברורים ומסודרים, ומעל לכל, לזכור שילד אינו חבילת סוכר שמעבירים אותה מיד ליד".
הוצאות לילד ראשון הן גבוהות במיוחד – האם ראוי שהאב יקח חלק ברכישת חדר לתינוק, רהיטים ואביזרים המשמשים בעיקר את תקופת הינקות, במהלכה הוא ישן רק/לרוב אצל האם?
"בוודאי. האב צריך לקחת בכך חלק, מאחר ומדובר בצרכים של הילד שלו. הוצאות כאלה לא צריכות להיות רק באחריות האם, אפילו אם היא מרוויחה מצוין. ראוי שתהיה חלוקה הוגנת".
הפסיכולוגית ברק שטיין מסכימה עם עו"ד מוסקוביץ ואף מדגישה: "הכסף לא הולך לאם כדי שתרוויח או תתפנק על חשבון האב. הכסף הולך לרווחת התינוק. בהחלט ראוי שהאב ישתתף בריהוט ובהוצאות מדור (השתתפות בעלויות דיור והוצאות שוטפות, כמו מים, חשמל, גז טלפון) – כפי שמקובל בהסכמי גירושין. לטעמי, אם במקרה כזה האב מרגיש מנוצל או אם במקרה אחר האם מרגישה מקופחת, יש לבחון היטב את הדברים, כי יתכן והסוגיה היא רגשית ולא כספית. צריך לבדוק מה קורה ביחסים בין ההורים כי מאבקי הכסף עשויים להיות רק סימפטום לבעיות אחרות בקשר. כמו בכל המשפחות, כסף הוא נושא טעון רגשית".
האם שיתוף הפעולה הכלכלי צריך להיות מותאם למידת המעורבות של כל צד וכך בעצם למנוע סיכוי למאבקים? למשל, אם מעורבותו של האב מוגדרת מראש כמעורבות מצומצמת, האם זה אמור להתבטא בתשלום מזונות קטן יותר?
עו"ד מוסקוביץ: "ההיגיון, האנושיות והחוק מכתיבים את השתתפות האב בנטל הכלכלי, בלי קשר למידת המעורבות שלו. את זה אני אומרת לא רק כעו"ד, אלא גם כאם. יותר מכך, ככל שמידת המעורבות שלו מצומצמת, התשלום שלו אמור להיות גדול יותר, למען רווחת הילד. למשל, אם הילד שוהה רוב השבוע אצל האם, נטל גדול יותר רובץ על כתפיה והיא אינה צריכה לשאת בו לבדה. גם אם האם מצהירה מראש שאינה צריכה עזרה, יש להניח כי יבוא יום והיא כן תבקש מהאב להשתתף בנטל. יש לזכור שבניגוד למצב של זוג נשוי שעובר גירושין, בו האישה מכירה היטב את נכסיו והונו של הגבר, כשמדובר בשיתוף כלכלי ללא חיים משותפים, אין בידה מספיק אינפורמציה להוכיח את יכולת השתכרותו וכך גם לאב אין מידע על יכולותיה הכלכליות של האם. בדיוק כדי למנוע תסריטים כאלה וכדי לא להגיע למאבקים עתידיים בענייני כסף, רצוי לערוך הסכם הוגן ולהגדיר בתוכו את היכולת להכניס שינויים עם הזמן".
או שאולי פשוט כדאי להכריז מראש על שיתוף פעולה שיוויוני, חצי-חצי בכל הדברים החיוניים?
הפסיכולוגית ברק שטיין: "אני חושבת ששיתוף הפעולה הכלכלי צריך להיעשות בתבונה ובשיקול דעת, ולא בנוקשות כלשהי, של חצי-חצי. אם לאב יש הכנסה משמעותית גבוהה יותר, הוא יתרום יותר כלכלית, אם האם צריכה לטפל בילד שעות רבות יותר, יש 'תשלום' עבור הטיפול. כמו בגירושין שגם שם יש הסדרים גמישים בהתאם למצב הכלכלי והנסיבות, כך צריך להיות במודל הורות משותפת. צריך להגדיר דברים בהסכם ששני הצדדים מרגישים איתו נוח, וההסכם הוא 'נקודת המוצא' שממנו יש גמישות ושיפורים בחיי היומיום".
עו"ד מוסקוביץ: "וצריך גם לקחת בחשבון שיכולת ההשתכרות של האם נפגעת בשנה הראשונה, לכן, בנוסף להוצאות שיש בתקופה כזו, על אחת כמה וכמה ראוי שתשלום המזונות של האב יהיה גבוה יותר ולא יחולק באופן שיוויוני".
ומה לגבי הרצון לגדל את הילד ברמת חיים מסוימת, כאשר ההחלטה על גובה רמת חיים עשויה גם להיות נושא שנוי במחלוקת?
עו"ד מוסקוביץ: "כשמדובר בגידול ילד, אין מקום מבחינה משפטית לדבר על רמת חיים, אלא על אספקת צרכיו ההכרחיים. זוהי אמת המידה של בית המשפט לקביעת מזונות. גם אם מדובר, למשל, בחוגים – לוקחים בחשבון את הנפוץ בתחום ואי אפשר לדרוש חוגים יוקרתיים, אלא, כמובן, אם ההורים כבר מסתדרים ביניהם או כאשר מדובר בהורים בעלי יכולת כלכלית גבוהה".
מדוע כסף הוא נושא כל כך רגיש ואיך ניתן להתגבר על השלכותיו בחי היום-יום?
הפסיכולוגית ברק שטיין: "כסף הוא בעיקרו גורם רגשי המנהל את חיינו. הוא קשור בתחושת הערך – מי מקבל יותר ומי פחות, למי יש סטטוס חברתי גבוה יותר? כסף מעורר חרדה ופגיעות – האם יש לי מספיק לכל צרכיי? הוא גם קשור במאבקי כוח ושליטה – למי שיש הוא החזק יותר שנותן ולמי שאין הוא החלש שלוקח.
כשמדובר בנושא הורות, כסף קשור גם לאשמה- למה אין לי לתת מספיק למשפחתי, לילדיי?
פעמים רבות קשה לנו לשמור על שיקול דעת ענייני בנושאים כספיים, לווסת את הרגשות ולטפל בכסף בגישה מעשית. בנוסף, צריך לזכור שלכל אחד מאיתנו עמדות ותחושות בנוגע לכסף שעוצבו כבר בילדותנו. כדי להתגבר על הקשיים הללו, צריך לדבר, להיות גלויים, הגונים, להיות מסוגלים להתפשר. בעיקר חשוב שהורים יראו את טובת הילד מעל לכל חישוב קטנוני".
*אביבית מוסקוביץ, עו"ד לדיני משפחה, מומחית לגירושין, חטיפות ילדים, ירושות וצוואות.
*חלי ברק שטיין, פסיכולוגית חינוכית מומחית, מחברת הספרים: "בגובה העיניים", "תקשיבו לי רגע", ו"כשהילדים יוצאים מהבית". מנהלת פורום ויועצת להורים, בעלת נסיון רב בייעוץ להורים (גם טלפונית) .
