תהליך הגירושין סוחף אחריו לא רק את ההורים הנאבקים על זכויותיהם, אלא גם את ילדיהם שנקלעו לתהליך בעל כורחם. גם אם ההורים מיישמים דרכי נועם והתנהגות מיודדת, עדיין מדובר באחד השינויים הטראומתיים ביותר בחיי הילד, בכל גיל שהוא. רגשות כמו צער, חרדה ובלבול, טבעיים ככל שיהיו, עדיין מצריכים תשומת לב רבה והתייחסות הולמת.
מהן חוויותיו של הילד?
במרבית המקרים גירושין מהווים תהליך מלחיץ במיוחד, זאת בשל התנגדותו הטבעית של הילד לפרידה בין הוריו. למעט מקרים קיצוניים בהם התא המשפחתי מלכתחילה מהווה סביבה שאינה בריאה ואף מסוכנת בעבורו. מעבר ללחץ האדיר, גם מערכת היחסים שנתקיימה עד עתה עומדת על הכף ועלול להיווצר נתק או קרע מאחד ההורים.
אם אין די בכך, תמיד מצוי לו גם החשש לבעיות פסיכולוגיות והתנהגותיות המתבטאות בצורה מופגנת באמצעות חוסר שליטה בכעסים, תוקפנות וחוסר ציות לכללים וגבולות, או בצורה של מופנמות, דכאון והסתגרות. ישנם ילדים שבלית ברירה, מתבגרים בין לילה והופכים להורה החסר ב"פאזל", אך למרות הסתגלותם המהירה למצב, הם עדיין חווים זיכרונות כואבים וחששות בדבר העתיד.
- איך מקלים על הילד?
תכננו כיצד לבשר את הבשורה!
הכינו עצמכם לקראת השיחה עם הילד ותכננו בקפידה את תוכן הדברים. העבירו את המסר יחד, בשיתוף פעולה ללא הטחות אשמה ובצורה גלויה ואמתית. היו גלויים בדבר סיבת הפירוד ופרטו אודות כל שינוי הצפוי להתרחש בעקבות הגירושין. אל תחסכו בגילויי חיבה כלפי הילד שזקוק להם יותר מתמיד אך גם הבינו אם אין ברצונו להיות במחיצתכם לאחר השיחה, ותנו לו את הזמן להירגע. כמובן, אשרו שוב ושוב בפני הילד כי הנכם אוהבים אותו ושלמרות שאתם, ההורים, נפרדים, אין זה אומר שהפרידה היא גם ממנו. - היו נכונים להקשיב!
התחושות המתעוררת בקרב הילד לאחר גירושין דומות לאלו המאפיינות אבל על אדם יקר. על מנת לסייע לו להתגבר עליהן ולהסתגל למצב החדש עליכם לסייע לו בחשיפת רגשותיו ולכוון עצמכם להקשבה ללא מגננה. אם הינו מתקשה להתבטא עזרו לו על ידי ציון מצב הרוח בו שרוי ועודדו אותו לדבר. אשרו בפניו שכל רגש אותו חווה הוא לגיטימי ושאין לו סיבה להסתירו, והכי חשוב, הראו שהנכם מבינים את הבעיה וכך תוכלו ליצור רשת של בטחון ואמון. - הבהירו אי הבנות!
אחת התופעות השכיחות היא תופעת האשמה העצמית. ילדים רבים מאשימים עצמם בפרידת הוריהם בגין מאורעות קטנים שקרו בחלוף השנים כמו קבלת ציונים נמוכים, ויכוחים וכו'. על מנת להימנע ממצב זה, עליכם להבהיר, אף מספר פעמים, את הסיבה האמיתית לגירושים. היו סבלנים, קבלת טענותיכם יכולה לארוך יום, ויכולה להמשך שנים. - ספקו יציבות!
הסתגלות לשינויים רבים בו זמנית מצריכה לא רק גמישות מצד הילד אלא גם את תחושת היציבות מצדכם. אין הכוונה ליצירת לו"ז נוקשה או אימוץ רוטינת חיים זהה לכל צד, אלא ליצירת רוטינה יציבה ומתמשכת, לכל בית בהתאם לצרכיו. הלו"ז היציב משרת הן את הילדים הצעירים והן את הבוגרים שבהם שמעדיפים לדעת מה צפוי להם. אם הצלחתם לגרום להכנת שעורי בית, ארוחת ערב, מקלחת ושינה להתחלק בין שני בתים בצורה הרמונית, סימן שיצרתם יציבות. - שתפו פעולה!
במקום להתנצח מול הילדים, להעמידם במרכז הוויכוח ולהכריחם לבחור ב"מחנה" שלכם, נסו אלטרנטיבה בונה יותר. הימנעו מוויכוחים בקרבת הילד ואל תכפישו את בן/בת הזוג בפניו, בנוסף, הקפידו על אינטראקציה נעימה ומנומסת גם אם ההתחלה הייתה רעועה.
