בחוק הישראלי ישנם שני מסלולים שונים לחיוב מזונות: המסלול הראשון הינו לפי הדין האישי–במקרה של בני זוג יהודים זהו הדין העברי.
המסלול השני הוא על פי החוק לתיקון דיני המשפחה (התשי"ט) – 1959.
לעצם ההפרדה הזו יש משמעות מכרעת כאשר עולה השאלה האם אב חייב לזון גם ילדים מאומצים או ילדים אותם גידל דרך נישואים לאמם.
מזונות ילדים שאינם שלך לפי הדין העברי
על פי הדין העברי, אב אינו חייב לזון את ילדיה של אשתו שהם אינם ילדיו הביולוגים או ילדים אשר לא אימץ באופן רשמי.
לילדים אלה אין להם זכות תביעה אישית כנגדו– החובה הראשונית שלו היא לזון את ילדיו הקטנים שהם ילדיו הביולוגים, גם אם אלו נולדו מחוץ לנישואין.
יחד עם זאת, ייתכן ובית המשפט יכריע כי על האב לשלם מזונות ילדים מדין צדקה התקף גם לקרובי אשתו ובכלל זאת ילדיה
שאינם ילדיו הביולוגים וזאת מתוקף סעיף 3ב בחוק לתיקון דיני המשפחה אשר שואב מן הדין העברי בו מובע הרעיון של דיני צדקה.
עם זאת, במקרים אלו יש להתחשב בנסיבות ספציפיות כגון צרכי האישה והוצאותיה בגין גידול הילדים.
סייג נוסף הוא שבמקרים אלו לא ניתן לחייב את האב בהמשך תשלום המזונות לאחר פקיעת הנישואין והגירושים הרשמיים מהאם,
אלא אם כן חלו נסיבות מיוחדות המעידות על כך שהאב אימץ את ילדי האם כילדיו שלו מרגע שעבר להתגורר עם אימם, וגם אם לא באופן פורמאלי.
לדוגמה: בפסק דין אשר ניתן בשנת 2012 בבית המשפט המחוזי בירושלים, נקבע כי אב אשר נפרד מאשתו (אך טרם התגרש ממנה),
ישלם מזונות לבתו החורגת אשר אימץ אותה כבתו שלו באופן לא פורמאלי, תוך כדי שהוא מפרנס אותה ודואג לכל צרכיה במשך שנים ארוכות.
הבת עצמה הצטרפה למשפחתו של האב וגדלה יחד עם ארבעת ילדיו הביולוגים מנישואיו לאימם.
המעניין הוא שבמקרה זה אביה הביולוגי של הבת אמנם היה בן החיים, אך נטש את בתו מיד לאחר שנולדה, כך שבית המשפט קבע כי לא ניתן לחייב אותו במזונות.
מטעמים אלו קבע בית המשפט כי האב ימשיך וישלם את המזונות עד שהבת תגיע לגיל 18 ולא רק עד שיכנסו הגירושין לתוקף.
בכך הפך בית המשפט המחוזי החלטה קודמת של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים אשר קבע בתחילה כי האב יצטרך לשלם מזונות רק עבור ארבעת ילדיו הביולוגים.
חיוב מזונות עקב בדיקת אבהות
שאלה נוספת אשר לעיתים קרובות יש לספק עליה תשובה היא האם האב הוא אכן האב הביולוגי של ילדי אשתו –בדיקת אבהות.
במקרים כאלו רשאי בית המשפט לענייני משפחה לבקש בדיקת רקמות על מנת לאמת או לשלול את עצם האבהות.
כאשר הגבר מסרב לבצע בדיקת רקמות, יכול להסיק מכך בית המשפט כי ישנו סיכוי גבוה לכך שהוא אביו הביולוגי של הילד ובהתאם לכך לקבוע כי עליו לשלם לו מזונות.
יש לציין שאם בית המשפט יהיה סבור כי קיים חשש גדול לכך שהילד הינו ממזר אשר נולד מחוץ לנישואין,
הוא עשוי שלא להורות על ביצוע בדיקת אבהות על מנת שלא לפגוע בילד ולהכתים את שמו גם לדורות הבאים, ובכל זאת להורות לאב לשלם לאם מזונות בהתאם לנסיבות.
מזונות עבור ילדים מאומצים של ידועים בציבור
כאשר מדובר על ילדים מאומצים של בני זוג שהם ידועים בציבור, הן הדין האישי והן החוק לתיקון דיני משפחה קובעים כי הגבר לא חייב בתשלום מזונות לילדים.
יחד עם זאת, ניתן לדרוש את המזונות מתוקף דיני החוזים:
הלכה פסוקה קובעת כי ניתן לחייב גבר לשאת במזונות עבור ילדים שנולדו לאשתו או לבת זוגתו עקב הפריה חוץ גופית מזרעו של גבר זר אשר נעשתה בהסכמתו.
כלומר, כאשר הגבר הסכים להפריה החוץ גופית, הוא למעשה הסכים להכניס אל תוך מערכת היחסים ילדים גם אם אלה אינם ילדים ביולוגים של אחד מן הצדדים.
כך קרה למשל בפסק דין שניתן ב-2011 ובו גבר אשר חי עם בת זוגתו כידועים בציבור חויב על ידי בית המשפט לענייני משפחה בחיפה
לשלם לכל אחד מבנותיה המאומצות (שאותן לא אימץ בעצמו באופן פורמאלי) מזונות בסך 1,200 ש"ח בתוספת 250 ש"ח דמי מדור עד הגיען לגיל 18 או גיל סיום תיכון,
ושליש נוסף מסכום המזונות במהלך השירות בצה"ל. פסק הדין נותר בתוקף אף על פי שהגבר ערער עליו לבית המשפט המחוזי בעיר.
בסיכומו של דבר, נוכחנו לדעת כי ניתן לחייב אב במזונות גם עבור ילדי אשתו המאומצים או הביולוגים אותם גידל במסגרת נישואין או קשר זוגי של ידועים בציבור.
עם זאת, בתי המשפט מטילים סייגים ובוחנים היטב על פי איזה דין ניתן לדרוש את המזונות לפני שהם מגיעים להכרעה.
אם אתם נדרשים לשלם מזונות עבור ילדים שאינם ילדיכם הביולוגים או תוהים האם ניתן לדרוש מבן זוגכם לשעבר לשלם מזונות עבור ילדים שאינם שלו,
מוטב כי תפנו לעורך דין לענייני משפחה המתמצא בהליכים המשפטיים השונים ויוכל לסייע לכם בכך.
